פסק-דין בתיק ת"ק 46616-03-12

הרקע והצדדים

1.    ביום 10.05.11 התובעת רכשה מהנתבעת שולחן, ארון ושידה בעלות של 10,200 ש"ח וכן שולחן זכוכית בעלות של 420 ש"ח, ושילמה עבור הובלה סך של 550 ש"ח. לטענתה נפלו פגמים בריהוט שהורכב באופן לקוי, בוצעו תיקונים שלא עלו יפה, והיא עתרה לביטול העסקה ולהשבת כל הוצאותיה, לרבות פיצוי בגין שעות עבודת מנקה ופיצוי בגין עוגמת נפש. התביעה הועמדה על סכוך כולל של 16,970 ש"ח.

2.    הנתבעת טענה כי היו פגיעות שנגרמו במהלך ההובלה, וכי בשל ניסיונות לתאם עם התובעת הגעה לדירתה התעכבה ההרכבה מחדש, וכי גם למרות התיקונים שבוצעו התובעת אינה מרוצה מהתוצאה. הנתבעת טענה כי הוכנה עבור התובעת שידה חדשה אך היא סרבה לקבלה.

3.    במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 10.10.12 הסכימה התובעת כי ייעשה ניסיון נוסף לתקן ולסדר את כל הדרוש בריהוט שרכשה לשביעות רצונה.

בדיון שהתקיים ביום 12.11.12 מסרה התובעת כי עדיין ישנם פגמים ממשיים ברהיטים, והיא אינה מרוצה מאיכות העבודה, ולפיכך נקבע מועד נוסף לדיון בפניי.

בדיון מיום 06.01.13 סוכם פעם נוספת כי נציג הנתבעת יגיע לבית התובעת לבצע את השלמת העבודה והכיוונים הנדרשים, ועל פי הודעתה מיום 10.01.13 נעשתה עבודה נוספת, שארכה כ- 4 שעות ובמהלכה הוחלפו כל מסילות המגירות בשידה, אך לאחר עבודת ניקיון וסידור ארוכה התפרקה אחת הידיות בארון והתברר כי ישנם מספר חורים במגירות. התובעת טענה כי בכל המגירות ישנם חורים רבים בחלק הפנימי, באחד בורג בולט, וכל זאת לאחר שחלפו כשנתיים ממועד רכישת הריהוט.

דיון והכרעה

4.    לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

5.    תחילה אבהיר כי שקלתי למנות מומחה מכריע בתיק,  וזאת לאחר ששני הצדדים נתנו הסכמם למינוי כזה. למרות האמור, ולאחר שהתובעת הסכימה פעמיים כי נציגי הנתבעת יגיעו לצורך השלמת עבודות ותיקונים והדבר לא נעשה לשביעות רצונה, מצאתי כי יש לקבל את התביעה וזאת גם ללא חוות דעת כאמור וללא שיושתו על הצדדים הוצאות נוספות.

6.   לאור ההתנהלות והאמור לעיל, אני מקבלת את עמדת התובעת בשלב זה, ואני קובעת כי התובעת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה במשפט האזרחי להוכיח את טענותיה ברמת הוכחה של 51%, ולפיכך קמה לה עילה לבטל את ההסכם עם הנתבעת וכן לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו בשל הפרת ההסכם.

7.    אני מקבלת את גרסת התובעת, שנתמכה בהודעות נציג הנתבעת כי הוא מוכן לבצע תיקונים, כיוונים והשלמות. הודעה זו מהווה הודאה כי ישנם פגמים ו/או חוסרים ו/או חוסר אחידות בריהוט שסופק.

ברור כי הנתבעת עשתה לפחות שני ניסיונות להשלים ולבצע את העבודה הנדרשת, ואינני מקלה ראש בכוונתה לבצע את העבודה כראוי, ואולם ב"מבחן התוצאה" ברור שלא עלה בידיה לתקן את הריהוט באופן משביע רצון.

התובעת הבהירה היטב את הסיבות לטענותיה כי העבודות בוצעו שלא באופן הראוי, צירפה תמונות (למרות שגם לטענתה, התמונות אינן משקפות את מכלול הפגמים) וטענה כי גם התיקנוים שנעשו לא היו מבוצעים אלמלא ההליך המשפטי. התובעת "שבעה" תיקונים וכיוונים, ולטעתה:

"תמונת מצב זו משקפת חדר 'חדש' שכבר בונים אותו כשנתיים. אלמלא בית המשפט לא היה נעשה בכלל דבר... ארון שלא נבנה מלכתחילה טוב, תמיד יותר בעיות...".

8.      על כן אני קובעת כי הנתבעת לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה, לתקן את הפגמים בריהוט שסופק לתובעת. אני מקבלת את עמדת התובעת כי בשלב זה "שבעה" מהניסיונות האמורים, והיא אינה רוצה עוד בתיקונים חוזרים כאשר חלפו למעלה משנה וחצי מאז רכשה את הריהוט, והוא עדיין פגום.

משקבלתי את טענות התובעת לגבי פגמים בריהוט, ומאחר שלא ניתן על פי הראיות שבפני לערוך הבחנה ביחס למחירים השונים של פריטי הריהוט השונים שסופקו לתובעת, אני קובעת כי יש להתייחס לעסקה כמכלול אחד ומורה על ביטול העסקה כולה.

סוף דבר

9.      התביעה מתקבלת בחלקה.         

על הנתבעת להשיב לתובעת את מלוא הסכומים ששילמה, לרבות הובלה, בסכום כולל של 11,170 ש"ח.